אליפות ישראל הראשונה בניווט מאוץ - חידוש מרענן בשלהי האביב, שמרחיק מאיתנו לעוד זמן מה את עונת המלפפונים.
אני עוד צריך ללמוד איך להתכונן מנטלית לתחרות הזאת: זה לא פברואר, ולא שיא העונה, וגם לא יער - וצריך לרוץ מהר. אז חוץ מזה שהשקעתי קצת זמן בלשוטט בקמפוס בעזרת google street view (לא עזר בכלל), וגם עשיתי חימום פחות חפיפי מהרגיל, החלטתי מראש להגביר קצב ריצה, כך שהדופק יהיה הכי גבוה שאפשר בלי שהמוח יתחיל לעשות שטויות. זה מה שאמורים לעשות תמיד, אבל נראה לי שבניווטי המאוץ נשאר לי קצת ספייר שאפשר לנצל.
זינקתי אל משפך הזינוק/סיום הדו-סטרי, והגעתי אל קצהו מבלי שאיתרתי את המשולש על המפה המבולגנת... גם בלגים הבאים לקח לי טיפה זמן למצוא כל אחד מהם על המפה (אולי הייתי צריך לקפל יותר קטן), ובהמשך התרגלתי. הניווט היה מהיר, ובאמת השתדלתי להשקיע בריצה (לפי נתוני הדופק עבד לי לא רע). היו לי כמה טעויות קטנות, שאמנם תיקנתי די מהר, אבל כל אחת גזלה 5-15 שניות, ובתחרות כזו זה לא דבר זניח. מיני-טעויות כאלה אני מזהה בדרך לתחנות 3, 4, 7, 8, 16, 21, ואפילו רגע לפני תחנה 100 פיספסתי בקצת. כפיצוי, השקעתי בספרינט סיום...
לסיכום, מסלול משובח ומבלבל, על מפה משובחת - כיאה לאליפות.
לאחר הסיום - פירות על הדשא המוצל, דיבורים עם חברים, והביתה להפוגה קצרה לפני יום אליפות נוסף. תודה לעודד על המסלול, ולמועדון ראשל"צ והשפלה על הארגון.