כבר די הרבה שנים שלא יצא לי להגיע לניווט טל גרוסמן המסורתי - איכשהו זה תמיד נמנע עקב אילוץ ארגוני או משפחתי כלשהו. השנה לשמחתי לא היה שום תירוץ. נהפוך הוא - מזג אוויר מושלם של שמש אחרי יום גשם, ואחרי חודש לא רע בכלל מבחינת משקעים, מה שאומר שמעכשיו ועד סוף מרץ אנחנו ב-Prime time של עונת הניווטים.
עוד פינוק שסידרתי לעצמי: השכמה מאוחרת ויציאה רגועה מהבית ב-9:00, כשכל הילדים עדיין ישנים. הכינוס נראה רגוע למדי כשהגעתי בסביבות 9:30 - כל המקדימים כבר זינקו, וכמובן שאף אחד לא חזר עדיין. התארגנתי בזריזות ויצאתי לזינוק.
כדי לאתגר את עצמי החלטתי לנסות לאסוף את כל התחנות, אפילו שבמבט חטוף זה נראה קצת לא מסתדר. מראש תיכננתי לקחת את האזור הדרומי ראשון (כי הוא תלול, ולכן עדיף להגיע אליו כשאני יותר רענן), והתחנות הסתדרו מצויין. הניווט הגס שלי לקה קצת בחסר, וגרם לי לסטיות בתחנות 24 ו-34. תחנה 44 היתה ממש גרועה - סרקתי לשווא אזור לא נכון, והתקשיתי להתאים את הצמחיה למפה. בסוף נמצאה התחנה ונאנחתי לרווחה.
סדר התחנות הבאות נקבע לפי מינימום טיפוס, ונראה לי שהיה מוצלח לקחת את 55 אחרי 45 ולא לפני. קצת אחרי תחנה 35 הבחנתי בתחנות 15 ו-25, הרחק למעלה, ואז הבנתי שהנסיון לאסוף הכל נדון לכישלון (לפחות בקצב הריצה שלי). עדיין היה לי אתגר משמעותי להשלים את הסיבוב הצפוני בחצי השעה שנותרה.
רצתי על מדרון הואדי הגדול לכל אורכו, מדרום לצפון. את תחנה 22 קלטתי בזווית העין מעט בהפתעה. קצת אחריה גיליתי קבוצה גדולה של נווטים שחיפשו אותה - מן הסתם במקום הנכון, כי היה שם סרט. צעקתי להם שהתחנה בהמשך, ושאם יש סרט זה שקול לתחנה (זה משהו שכל נווט עם מעט נסיון אמור לדעת היטב - מצאת סרט עם מספר התחנה? סע לשלום: מעכשיו זו הבעיה של המארגנים).
אחרי 51, העליה וזמן הניווט המצטבר כבר החלו לתת אותותיהם. הקצב הואט, אבל היה לי מספיק זמן לאסוף את כל הצפוניות בלי לחץ היסטרי. אחרי 53 חשבתי לקטוף בדרך את 13, אבל השטח שם היה צפוף מהמצופה ולא מצאתי אותה למרות שהייתי קרוב מאוד. העדפתי לא להגיע על השניה, והמשכתי ל-100. הגעתי לסיום עם 39 שנ' ומרוצה מאוד. הרגשתי שניצלתי היטב את הזמן. בניווט ללא טעויות הייתי מצליח כנראה לאסוף את 13 ו-12, אבל זה ממש בקטנה.
התיישבתי על סלע ונהניתי מהשמש הסתווית הנעימה, ומשיחה רגועה עם הנווטים בסביבה. לצערי לא יכולתי להישאר לטקס - ארוחת צהרים משפחתית הצריכה נוכחות אינטנסיבית שלי במטבח...
תודה לחן נירן, למארגני מועדון ראשל"צ והשפלה ולמשפחת גרוסמן על ניווט נהדר. טוב לחזור לסקור!