| Additional Info | בדרום השפלה ושולי הר חברון נמצאים שני גושי יער: יער להב במערב ויער יתיר במזרח. יער להב נחלק לשניים, מערבי ומזרחי. באזור זה קיימות שלוש מפות ניווט: שתים ביער יתיר ואחת ביער להב המערבי. המפה הרביעית באזור, מפת סנסנה נמצאת ביער להב המזרחי.
<BR>
<B>סנסנה</B>, שעל פי הזיהוי נמצאת בחורבה על גבול היער מצפונו, היתה אחת מתוך עשרים ותשע ערים במחוז הדרומי של שבט יהודה בעת התנחלות השבטים. מחוז זה כלל גם את רימון ובמחוז סמוך היו יתיר וענים (להלן). מחוז זה נמצא על ספר המדבר בשולי הר חברון, המשתפל לבקעת באר שבע. לאחר חורבן בית ראשון (586 לפה"ס) נתפס האזור על ידי אדומים וקיבל את השם היוני "אדומיאה". אדומים אלה גוירו בימי בית שני על ידי יוחנן הורקנוס החשמונאי ומתוכם בא המלך הורדוס הגדול (מת 4 לפה"ס). הישוב היהודי באזור שרד לאחר המרד הגדול ברומאים (שנת 70 לספירה) וגם אחרי מרד בר-כוכבא (שנת 135) והמשיך להתקיים בתקופה הביזנטית. שרידי בתי-כנסת מאותה תקופה נחשפו ברימון (מפת להב), בענים (מפת יתיר) ובסוסיא (מצפון ליתיר). בשני הראשונים אפשר לבקר בכל עת. בסוסיא, המפואר מכולם, אפשר לבקר רק בימי חול ולאחר תאום בטחוני. בכיבוש הערבי (שנת 635) דעכו ונעלמו ישובי הקבע בדרום הר חברון ונותרו מהם חורבות בלבד.
<BR>
קו חדש נוצר בנוף לפני חמישים שנה. בהסכם שביתת הנשק בשנת תש"ט – 1949 נקבע קו הגבול, "הקו הירוק", בין ישראל לירדן. לאורך הגבול נפרצה דרך הפטרולים, שקטע ממנה מוליך כיום לחורבת סנסנה ובו עובר שביל ישראל. יער יתיר ויער להב המזרחי נמצאים על הקו הירוק לשעבר, הנושק להם מצפון ואפשר לזהותו במפה ובנוף לפי גבול השטח הירוק בצד הישראלי מול השטח החשוף הירדני.
<BR>
שולי הר חברון הם קצהו הדרומי של קמר חברון העיקרי הבונה את הרי יהודה, שעליו נמצאות, בית-לחם, גוש עציון, חברון, דהריה, יוטה ואשתמוע. שוליים אלה נחלקים, כתוצאה מקימוט צעיר, למספר קמרים משניים, המהווים שלוחות היורדות לבקעת באר-שבע. בין הקמרים נמצאים קערים ובהם התחתרו הנחלים יתיר, ענים ואשתמוע. מבנה זה יצר את הגבול המפורץ הצפוני של הבקעה. סנסנה נמצאת על השלוחה המערבית ביותר ומעליה מתנשא הר סנסנה, 434 מטר, שדרומה ממנו פסגת הרכס, 512 מטר. בסמוך לפסגה נמצאת גבעת להד, הנקראת על שם להד בן שובל, אחד מראשי בתי האב בשבט יהודה.
<br><br><small>נכתב על ידי מיכה נצר</small> |